המצב הפיננסי של יפן הוא סיפור מורכב ומרתק, המשקף את האתגרים הייחודיים שהכלכלה היפנית מתמודדת איתם בעשורים האחרונים. כדי להבין את האירועים שקורים לאחרונה, עלינו לצלול עמוק אל תוך ההיסטוריה והמדיניות הפיננסית של יפן.
ראשית, חשוב להבין את מעמדה של יפן בכלכלה העולמית. יפן היא יצואנית מובילה של מוצרים טכנולוגיים, כולל רכיבים אלקטרוניים, מכוניות וציוד תעשייתי. חברות יפניות הן חלק בלתי נפרד משרשראות האספקה הגלובליות, ומשבר בכלכלה היפנית עלול להשפיע על ייצור ואספקה ברחבי העולם. לדוגמה, כאשר רעידת האדמה והצונאמי של 2011 פגעו ביפן, הדבר הוביל למחסור עולמי ברכיבים אלקטרוניים ולעיכובים בייצור מכוניות ברחבי העולם. שנית, יפן היא משקיעה גדולה בשווקים הפיננסיים העולמיים. משקיעים יפנים, כולל קרנות פנסיה גדולות וחברות ביטוח, מחזיקים בנכסים רבים מחוץ ליפן. כאשר השוק היפני יורד בחדות, משקיעים אלה עשויים למכור נכסים בחו”ל (אג״חים, מניות, נדל״ן וכדומה) כדי לכסות הפסדים או להתאים את תיקי ההשקעות שלהם. זה יכול להוביל ללחץ מכירות בשווקים אחרים.
שנית, יפן היא אחת הנושות הגדולות ביותר של ארצות הברית, יפן מחזיקה כמויות עצומות של אגרות חוב אמריקאיות. נכון לשנת 2024, היקף אחזקותיה של יפן באגרות חוב אמריקאיות עמד על למעלה מ 1.1 טריליון דולר. הסיבות לאחזקות מאסיביות אלו מגוונות ומשקפות את האסטרטגיה הכלכלית והפיננסית המורכבת של יפן.
אגרות החוב האמריקאיות נחשבות לנכס בטוח ויציב, מה שחשוב במיוחד למדינה עם אוכלוסייה מזדקנת כמו יפן. הביקוש ליציבות פיננסית גובר ככל שיותר יפנים יוצאים לפנסיה ומחפשים השקעות בטוחות לחסכונותיהם. יתרה מזאת, רכישת אגרות חוב אמריקאיות מסייעת ליפן לשמור על שער חליפין נמוך יחסית של היין מול הדולר. זוהי אסטרטגיה חשובה עבור יפן, שכלכלתה מבוססת במידה רבה על יצוא. שער חליפין נמוך של היין מסייע ליצואנים היפנים להיות תחרותיים יותר בשווקים הגלובליים.
בנוסף, כמדינה שיש לה עודף סחר משמעותי מול ארצות הברית, יפן משתמשת בדולרים שהיא מקבלת מייצוא כדי לרכוש אגרות חוב אמריקאיות. משמעות עודף הסחר היא שיפן מייצאת לארה”ב יותר ממה שהיא מייבאת ממנה, ולכן היא מקבלת יותר דולרים אמריקאיים מאשר היא מוציאה. במקום להחזיק את הדולרים ללא שימוש, יפן ממחזרת אותם באמצעות השקעה באגרות חוב אמריקאיות. פעולה זו תורמת לשמירה על יציבות השער של הדולר האמריקאי מול הין היפני, כי היא מונעת ממנה להמיר את כל הדולרים ליין בשוק המט”ח. בנוסף, רכישת אגרות חוב מהווה חלק מניהול הרזרבות הבינלאומיות של יפן, המסייעת לה להתמודד עם תנודות בשוקי המט”ח ולהבטיח יציבות כלכלית. כך, השקעה זו מהווה כלי חשוב עבור יפן לניהול כספים ולתמיכה ביציבות הכלכלית שלה.
במקביל לזה, הבנק המרכזי של יפן (BOJ) נקט במדיניות מוניטרית אגרסיבית במיוחד בעשורים האחרונים. מדיניות זו כללה שמירה על ריבית אפסית או אפילו שלילית במשך שנים רבות, בניסיון לעודד השקעות והלוואות במשק היפני. הבנק המרכזי גם יישם תוכנית הרחבה כמותית מאסיבית, שבמסגרתה רכש כמויות עצומות של אגרות חוב ממשלתיות ונכסים אחרים.
אחד הכלים הייחודיים שה BOJ השתמש בו היה ״לשלוט״ בעקום התשואה היפני, במסגרתה הבנק ניסה לשמור על תשואת אגרות החוב הממשלתיות ל 10 שנים קרובה לאפס. מדיניות זו נועדה להילחם בדפלציה, תופעה שהטרידה את הכלכלה היפנית במשך שנים רבות, כל זה במטרה לעודד צמיחה כלכלית ולהחליש את הין כדי לתמוך ביצוא. עם זאת, מדיניות זו יצרה גם אתגרים משמעותיים. הרכישות המאסיביות של הבנק המרכזי יצרו עיוותים בשוק, כולל מחסור באגרות חוב ממשלתיות, מה שהשפיע על הנזילות והתמחור בשוק האג”ח היפני. בנוסף, המאזן הגדול של הבנק המרכזי חשף אותו לסיכונים פיננסיים משמעותיים, במיוחד אם וכאשר הריבית תתחיל לעלות. מדיניות זו גם הובילה להחלשה מתמשכת של הין היפני. בעוד שזה סייע ליצואנים, זה גם הגדיל את עלויות הייבוא, מה שהיה בעייתי במיוחד עבור מדינה שתלויה בייבוא אנרגיה ומשאבים טבעיים כמו יפן.
ואז הבנק המרכזי של יפן החליט להעלות את הריבית
הבנק המרכזי של יפן (BOJ) ביצע פניה היסטורית במדיניותו המוניטרית, כשהעלה השנה (2024) את הריבית לראשונה מאז 2016. מהלך זה מגיע בעקבות תקופה ממושכת של ריביות שליליות שנועדו לעודד צמיחה כלכלית. מתחילת 2024, הדולר האמריקאי טיפס מ 141 יין ל 161 יין, מה שהוביל לירידה משמעותית בערכו של הין היפני. התחזקות הדולר והיחלשות היין יצרו לחץ אינפלציוני ביפן, במיוחד על מחירי הייבוא, והגבירו את הדרישה לפעולה מצד הבנק המרכזי.
בתגובה, BOJ העלה את הריבית פעמיים בחצי השנה האחרונה והפחית את רכישות האג”ח שלו. מצד אחד, עלויות ההלוואות יעלו, מה שעלול לפגוע בהשקעות ובצריכה הפרטית. מצד שני, הצעד עשוי לתמוך ביין היפני ולעזור במאבק באינפלציה.
אתגר מרכזי שעומד בפני יפן הוא ההשפעה על החוב הלאומי העצום שלה, העומד על כ 260% מהתמ”ג. העלאת הריבית תגדיל את עלות שירות החוב, מה שיכול להוות אתגר תקציבי משמעותי. הבנק המרכזי של יפן יצטרך לנווט בזהירות בין הצורך לתמוך במטבע ולהילחם באינפלציה לבין החשש מפגיעה בצמיחה הכלכלית, כאשר ההשפעה המלאה של שינוי המדיניות תתברר רק בחודשים ובשנים הקרובות.
אחלה, אז על מה כל הסאגה?
כל זה מוביל אותנו לאירועים של יום שני, ה 5 באוגוסט 2024. באותו יום, השווקים היפניים נפתחו בירידות חדות, עם מדד נייקי 225 שצנח ב 12% בשיא היום. הירידה הדרמטית הזו הייתה תגובה למספר גורמים שהתלכדו יחד –
- נתוני תעסוקה חלשים בארצות הברית, שפורסמו ביום שישי האחרון (ה 2 לאוגוסט 2024), עוררו חששות לגבי בריאותה של הכלכלה האמריקאית ואף חששות מכניסה למיתון. מכיוון שארה”ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של יפן, כל סימן לחולשה בכלכלה האמריקאית משפיע ישירות על הסנטימנט בשוק היפני.
- היין היפני התחזק באופן משמעותי מול הדולר בשבוע שקדם לאותו יום, עם עלייה של כמעט 5%. התחזקות זו נמשכה ביום שני עם עלייה נוספת של 2.2%, מה שהביא את שער החליפין לרמה של 143.3 יין לדולר. התחזקות חדה כזו של היין מהווה איום משמעותי על היצואנים היפנים, שמהווים עמוד תווך בכלכלה היפנית.
- התחזקות היין אילצה משקיעים רבים לסגור את עסקאות ה Carry Trade שלהם.
מה זה Carry Trade?
אסטרטגיית ה Carry Trade היא אחת מהאסטרטגיות הפיננסיות הפופולריות בשוק המט”ח, אשר מנצלת את הפרשי הריבית בין מדינות שונות כדי להפיק רווחים. האסטרטגיה מבוססת על נטילת הלוואות במטבעות בעלי ריבית נמוכה והשקעת הכספים במטבעות בעלי ריבית גבוהה יותר. באמצעות תהליך זה, המשקיעים מרוויחים את הפרשי הריבית בין ההלוואה להשקעה. לדוגמה, משקיע עשוי ללוות יין יפני, שבו הריבית נמוכה, ולהמיר את הכספים לדולר ניו זילנדי, שבו הריבית גבוהה יותר, ובכך להרוויח את ההפרש בין הריביות.
הסיכון העיקרי באסטרטגיית ה Carry Trade נעוץ בשינויי השער בין המטבעות. אם המטבע שבו נלקחה ההלוואה יתחזק לעומת המטבע שבו נעשתה ההשקעה, המשקיע עלול להפסיד כסף במקום להרוויח. בנוסף, שינויים בריבית עלולים להשפיע לרעה על רווחיות האסטרטגיה. לדוגמה, אם המדינה שבה בוצעה ההשקעה תוריד את הריבית, הרווח מההשקעה יקטן.
אסטרטגיה זו, שהייתה פופולרית מאוד בתקופה של ריביות נמוכות ביפן, כללה לקיחת הלוואות ביין בריבית נמוכה והשקעת הכספים בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר במדינות אחרות. סגירה מסיבית של עסקאות אלו הגבירה את הלחץ המכירות בשוק היפני.
לסיכום, כל הגורמים הללו יחד יצרו “סערה מושלמת” בשווקים היפניים, שהובילה לירידות החדות שנצפו באותו יום. האירועים הללו ממחישים את המורכבות של הכלכלה היפנית ואת הקשרים ההדוקים בינה לבין הכלכלה העולמית. הם גם מדגישים את האתגרים שיפן ממשיכה להתמודד איתם, כולל ניהול שער החליפין, התמודדות עם חוב ציבורי גבוה, ומציאת האיזון הנכון במדיניות המוניטרית. בעוד שהירידות החדות ביום זה היו אירוע דרמטי, הן גם משקפות את התנודתיות והאתגרים המתמשכים שהכלכלה היפנית מתמודדת איתם. היכולת של יפן להתאים את מדיניותה הכלכלית והפיננסית לנסיבות המשתנות תהיה קריטית להמשך יציבותה וצמיחתה בשנים הבאות ואף תהיה קריטית לשאר שווקי העולם.