אל תתנו לכל כותרת להפחיד אתכם. בעיקרון המניה של הבנק קורסת וזה לא בדיוק אומר שהבנק עצמו קורס ושהכל עולה באש.
ראשית ננסה להכיר את הבנק בכמה משפטים –
נדלג על היסטוריה שאפשר למצוא בויקיפדיה ונאמר שהבנק נוסד בשנת 1983, ממוקם בעמק הסיליקון, פועל בעיקר בתצורה דיגיטלית ומתמחה בליווי ומימון סטארטאפים (בעיקרון הבנק הוא ה-בנק עבור סטארטאפים). בערך כ 50% מהסטארטאפים האמריקאים מתנהלים דרכו ועוד מאות סטארטאפים ישראליים. הבנק נותן שירות בקנדה, סין, דנמרק, גרמניה, אירלנד, ישראל, בריטניה וארה”ב.
אז מה הסיבה לקריסת המניה?
אתמול (חמישי, 09/03/2023) ראינו שהמניה של הבנק (NASDAQ:SIVB) יורדת 61.41% במהלך המסחר ועוד 22.2% בשעות המסחר המאוחר (אפטר-מרקט). הבנק הודיע שמכר ניירות ערך בשווי 21 מילארד דולר ושימכור עוד מניות של עצמו בשווי 1.75 מילארד דולר – כל המכירות לטובת גיוס מזומנים.
נזכיר את מבנה דוח המאזן בדוחות הכספיים
בדוחות הכספיים יש דוח שנקרא ‘מאזן’, המאזן מציג את הנכסים בצד אחד ואת ההתחייבויות והון הבעלים בצד השני. הדוח נקרא מאזן מפני ששני הצדדים חייבים תמיד להתאזן. משמע, סך הנכסים = התחייבויות + הון בעלים
אז מה הסיבה לכל הכותרות?
כי הבנק מאבד מזומנים בקצב. סטארטאפים מושכים יותר מאשר מפקידים וזה כי קשה להם. ריבית גבוהה, עלויות המימון, המחייה העצמית של הסארטאפים עלתה משמעותית ופחות משקיעים מכניסים כספים, גורמים אלה הסיבות העיקריות שהסטארטאפים נשענים על המזומנים שלהם כרגע.
בתקופת הקורונה הבנק הכניס הרבה מאוד פיקדונות של סטארטאפים ושימש כבנק אידיאלי לליווי סטארטאפים מפאת הכלים והליווי שהבנק מציע. הנכסים של הבנק מורכבים ממזומן שאיתו הבנק קנה אג”ח – הבנק יושב על הר מזומנים ובהנחה שהבנק לא הצליח למצוא גוף להלוות לו את הכסף, הוא קונה עם הכסף אג”ח – משקיע את הכסף כדי לקבל ריבית כלשהי עליו (בעיקרון מה שכולנו צריכים לעשות עם הכסף בעו״ש שלנו). ההשקעה אינה נעולה לטווח ארוך (אם כי היא עצמה לטווח ארוך), הכסף נזיל לחלוטין וניתן למשוך בכל עת. אלה הם הנכסים של הבנק. כל הכספים נכנסו בתקופת הקורונה ונכנסו לפיקדון כשהריביות על האג״ח היו מאוד נמוכות עד כדי אפסיות. מצד שני של המאזן, יש לבנק התחייבויות (והון עצמי) – פיקדונות של הלקוחות, כסף נזיל שיכול להימשך כל רגע ע”י הלקוחות. חייב להיות איזון בין צד הנכסים לצד ההתחייבויות שכן זה העיקר בדו”ח המאזן.
לבנקים יש דרישות רגולטוריות שבגדול אומרות שהם צריכים להחזיק מספיק מזומן כנגד ההלוואות שהם מעניקים, ברגע שהיחס הזה מתערער, הבנק צריך לעשות כל שביכולתו בכדי להשיג מזומן.
כשהריבית עולה, כדאיות ההשקעה בשוק ההון והסטארטאפים יורדת, שווי החברות יורד – יש אלטרנטיבה בטוחה יותר בשוק. אם כך, פחות סטארטאפים מגייסים כסף -> פחות כסף נכנס לבנק וקורה בדיוק המצב ההפוך, יותר סטארטאפים מושכים כסף מהבנק בכדי לממן את עצמם. כשהכסף יוצא, היקף הפיקדונות קטן והאיזון מופר מכאן הבנק צריך להקטין את צד הנכסים / להגדיל את הכסף הנזיל (בכדי לשמור על איזון המאזן).
הבנק בחר לפעול ב 2 דרכים –
מכירת תיק אג”ח – תיק אג”ח של החברה נמכר בשווי של 21 מילארד דולר וגרם לחברה להכיר בהפסד על סך 1.8 מילארד דולר, רווח שיצטרך להיכלל בדוחות הכספיים של החברה (כי עד כה ההפסד היה “על הנייר”). חלק גדול מאוד מתיק האג”ח הכיל אג”ח ממשלתי ואג”ח מגובה משכנתאות שהתשואה הממוצעת שלו היא 1.79% שזה נמוך בפער מהתשואה של אג”ח ל 10 שנים נכון לעכשיו ~ 3.9% בשוק עקב העלאות הריבית. כיוון שהריבית במשק עלתה, מחירי האג”ח ירדו וגרמו להפסדים.
מכירת מניות של עצמו – הבנק מחזיק מניות של עצמו ובכדי לשפר את יחסי ההון שנגרעו מההפסדים, הבנק הודיע שיגייס עוד 2.25 מילארד דולר בניהם מכירת מניות על סך 1.75 מילארד דולר בכדי להגדיל את תיבת המזומנים.
כך שלבסוף עם הכסף מהגיוס ועם הכסף ממכירת תיק האג”ח הבנק יקנה אג”חים חדשים עם תשואה גבוהה יותר ביחס לעבר ויחזיר את האיזון בין צד הנכסים ולצד ההתחייבויות.
אז על מה הפאניקה?
אנחנו רואים כאן את השפעות הריבית. הכסף לא זול כמו שהתרגלנו עד כה ותשואות האג”ח במשק עלו משמעותית מאז הריבית החלה לעלות. כעת הפוקוס עבר לתיקי האג”ח של שאר הבנקים האמריקאים (וגם הישראלים) שרבים מהם השקיעו פיקדונות באג”חים ארוכים מה שהכניס את הבנקים להפסדים “על הנייר” שבבוא העת גם הם כנראה יצטרכו להתמודד עם מצבים דומים לאלה.
בגרף ניתן לראות את העלייה בהפסדים “על הנייר” של הבנקים, הפסדים שלא מומשו.
מקור
לסיכום, לא הייתי מגדיר את זה כמשבר סאב-פריים הבא אך בהחלט מעלה כמה תהיות על איך הסקטור יגיב בבוא העת כששאר הבנקים יצטרכו להתמודד עם ההפסדים הללו, על אופן ניהול הסיכונים שלהם, על האם האמון בסקטור ישאר על כנו והאם הרגולטור יקפוץ ויסייע לבנקים. האם כסף יודפס? אם כן, איך זה מתכתב עם הלחימה של ארה״ב באינפלציה?. מה שבטוח – יהיה מעניין.