גידור מטבע כשמו כן הוא – לגדר את המטבע שלנו. בסדרה זו נדבר רק על השקל-דולר ולא על מטבעות אחרים, נתחיל עם מוטיבציה ובפרק הבא נצלול לפרקטיקה.
כל חברה שמייבאת או מייצאת שירות/מוצר מתנהלת במטבע זר, נאמר שיש בבעלותי שתי חברות:
- חברת חלקי חילוף לרכב ישראלית שמייצאת חלקי חילוף ללקוחות בחו”ל – המוצרים מתומחרים במטבע הדולרי והמכירות לחו”ל גם כן מתבצעות במטבע הדולרי.
- חברת ביגוד ישראלית – הנשענת על ייבוא של בגדים ממדינות זרות, יצרני הביגוד מתמחרים את המוצרים שלהם בדולר ואני מייבא את המוצרים לשימוש מקומי. כלומר, אני רוכש את המוצרים במטבע הדולר.
אם כך, העולם מתחלק לשני סוגים – יצואן ויבואן.
- יצואן – ככל ששער הדולר יהיה גבוה יותר כך היצואן ירוויח יותר. נאמר שיצואן תמחר את המנוע לרכב בעלות של 100$. כאשר שער הדולר נסחר בשפל של 3 ש”ח, עלות המוצר שקולה ל 300 שקלים. כאשר שער הדולר נסחר בשיא של 4 ש”ח, עלות המוצר שקולה ל 400 שקלים. בסופו של דבר ההתנהלות של היצואן היא בארץ המקור (ישראל במקרה שלנו) וההוצאות הן במטבע המקומי שהוא השקל. כלומר, אותו מוצר בזמנים שונים יכול להניב לעסק שלי יותר/פחות שקלים. המטרה הנעלה של היצואן היא לשמור על שער דולר כמה שיותר גבוה.
- יבואן – ככל ששער הדולר יהיה נמוך יותר כך היבואן ישלם פחות עבור מוצרי היבוא שלו, כלומר ירוויח יותר. נאמר שיבואן מייבא ג’ינס ב 100$, היבואן משתמש בשקלים המקומיים שלו, ממיר אותם לשער הדולר בשוק ועם הדולרים קונה את המוצר המיועד – ג’ינס במקרה שלנו. ככל ששער הדולר נמוך יותר כך היבואן יצטרך פחות שקלים לשם ההמרה. ניקח דוגמה – שער הדולר נסחר כרגע ב 3.3 ש”ח כלומר היבואן יצטרך להמיר 330 ש”ח על מנת לייבא את אותו הג’ינס. ברגע ששער הדולר עולה, נאמר ל 4 ש”ח, היבואן צריך כבר להמיר 400 ש”ח בכדי לייבא את אותו הג’ינס. מכאן – המטרה הנעלה של היבואן היא לשמור על שער דולר כמה שיותר נמוך.
בנוסף לחברות ייצוא וחברות ייבוא, יש גם את שחקני ההשקעות שבניהם ניתן למצוא את המשקיע הפרטי המנהל תיק מסחר/השקעות דולרי בכוחות עצמו.
ליבואן, ליצואן ולמשקיע הפרטי יש אינטרס משותף לקבע את שער הדולר בהתאם לצרכיהם במטרה שתנודות המטבע כמעט ולא ישפיעו עליהם. יצואן ומשקיע פרטי ירצו לשמור על שער דולר גבוה בעוד היבואן על שער דולר נמוך. מדובר על תנודות שיכולות להסתכם בכמה אלפי או עשרות אלפי שקלים והמטרה העיקרית היא לצמצם את הסיכון ששינוי במטבע זר יפגע בנו.
מהם הגורמים להתחזקות המטבע?
כשהשקל נחלש – הדולר מתחזק ולהפך.
- הגורמים התומכים בהתחזקות השקל – עודף ייצוא (לדוגמה, הייטק, יהלומים וכדומה), השקעות זרות בישראל, יציבות כלכלית, גידורים של מוסדיים.
- הגורמים התומכים בהיחלשות השקל (והתחזקות הדולר) – מלחמה בישראל, עליית ריבית בארה”ב, אינפלציה בעולם, בריחה למטבע שנחשב בטוח, חוסר נזילות.
איפה זה פוגש אותי?
נאמר שיש לנו תיק השקעות על סך 100,000$ וקנינו את כל התיק בשער דולר ממוצע של 3.2 ש”ח, מכאן הוצאנו מכיסנו כ 320,000 ש”ח בממוצע בכדי להגיע לתיק של 100,000$. כפי שאנחנו יודעים, שער הדולר לא סטטי ולאורך הזמן הוא יכול לרדת ל 3.1 ומטה או לעלות ל 3.8 ומעלה. כלומר, ברגעי השפל שווי התיק שלנו ירד ב 10 אש”ח ל 310,000 שקלים וברגע השיא שווי התיק שלנו עלה ב 60 אש”ח ל 380,000 ש”ח.
אפשר להסתכל על דוגמה נוספת ולומר שרכשנו תיק של 100,000$ בשער דולר ממוצע של 3.5 ש”ח, מכאן שבשפל של הקורונה היינו בהפסד של 50 אש”ח כאשר הדולר נסחר סביב ה 3 ש”ח.
כשאנחנו משקיעים/סוחרים בבורסה בארה”ב החשיפה שלנו היא כפולה. כלומר, אנחנו חשופים לתנודות במניה ולתנודות בשער הדולר. לדוגמה, נניח ומניית X נסחרת ב 100$ ורכשנו מניה אחת – סה”כ 100$ השקעה. שער הדולר בזמן הקניה היה 3.8 ש”ח, כלומר ההשקעה שקולה ל 380 ש”ח. נאמר שהמניה עלתה ב 10% ל 110$ והדולר ירד משער של 3.8 ש”ח ל 3.6 ש”ח. מכאן, ה 110$ שקולים ל 396 ש”ח (בשער דולר של 3.6 ש”ח) ולא ל 418 ש”ח (בשער קניה המקורי של 3.8 ש”ח). כלומר הרווח שלנו ירד ב 22 שקלים.
לסיכום, ראינו את האינטרס של יצואן אל מול יבואן, הסברנו את הגורמים לתנודות בשער השקל-דולר וראינו עד כמה חשוב להקטין את תנודתיות המטבע בתיקי ההשקעות/עסקים שלנו. בבלוג פוסט הבא נראה כיצד ניתן לגדר את המטבע בתיק ההשקעות הדולרי שלנו.
בלוג זה נוצר בכדי ללמד, להעשיר ולחלוק את רעיונותיי ואת דעותיי האישיות בלבד. אין בנכתב המלצה לפעולה והמידע הינו אינפורמטיבי ולימודי בלבד – כל העושה שימוש בתכנים / רעיונות המועלים בפוסט זה עושה זאת על דעת עצמו ואחריותו הבלעדית. שימוש באופציות ללא ידע וניסיון מקדים עלול להוביל למחיקת התיק ולהגדלת חשיפת הסיכון.