ה VIX הינו אינדקס, מדד. כמו כל מדד, אי אפשר לקנות אותו, אי אפשר לעשות עליו שורט והוא מודד ושולף נתון מתמטי בלבד. הנתון המתמטי מגיע מתוך האופציות של מדד ה S&P-500 האמריקאי המבוסס על חישוב מתמטי של ה IV (סטיית תקן הגלומה) של אותן אופציות סביב הכסף, הפוקעות בעוד 30 יום. החישוב נותן משקלים בהתאם למרחק האופציה מהשער הנתון – לא ניכנס לחישוב המתמטי. הרעיון שה VIX בא לשאול הוא ״מה יוקר הביטוח של ההגנות על השוק בטווח של חודש״ כאשר ההנחה היא שהשוק הוא S&P-500 האמריקאי.
ה VIX לא מממש את מודל הארביטראז׳ כיוון שמודל הארביטראז׳ מניח שיש נכס בסיס שניתן למכור ולקנות. כאן, ב VIX, אין נכס בסיס – לא ניתן לקנות אותו כיוון שהוא מייצג נתון סטטיסטי בלבד. החוזים והאופציות על ה VIX מנותקים מהמחיר העכשווי של ה VIX, הם מושפעים מהמחיר הנוכחי (באמצעות השחקנים שמוכרים וקונים). הקשר בין החוזים והאופציות של ה VIX למחיר העכשווי מבוסס על הימור הסתברותי בלבד שבעוד X זמן ה VIX יהיה בנקודה Y.
למה קוראים לו גם מדד הפחד?
אם השחקנים הגדולים מוכנים לרכוש ביטוחים במחיר גבוה מאוד, סימן שהם מפחדים.
תעודת VXX מבוססת מדד VIX
אין אף תעודת סל שיכולה לעקוב אחרי מדד ה VIX כיוון שהמדד הזה הוא נתון סטטיסטי בלבד, אין כאן נכס בסיס. המינוח הנכון הוא תעודות סל מבוססות VIX. ניתן לבסס תעודות סל על VIX באמצעות חוזים עתידיים, התעודה הפופולארית ביותר היא VXX.
לתעודת סל זאת יש גם אופציות משלה, בגדול זה אומר שהאופציות הן על תעודת סל מבוססת חוזים עתידיים על ה VIX, כאשר ה VIX הוא מדד שמודד את הסטיות תקן הגלומות באופציות על ה S&P-500 בטווח של 30 יום.
תעודת ה VXX למעשה שומרת על מח״מ (משך חיים ממוצע) של 30 יום בין החוזה הראשון לחוזה השני. כלומר, אם החוזה הראשון פוקע היום והחוזה השני פוקע עוד 30 יום, כל התעודה נשענת על החוזה השני. אם החוזה הראשון פוקע עוד שבועיים והחוזה השני פוקע עוד חודש וחצי – התעודה הייתה מחזיקה את החלק היחסי בחוזה הראשון ואת החלק היחסי בחוזה השני כדי להגיע בדיוק למח״מ 30 יום.
בממוצע, כל יום שעובר, התעודה אמורה לקחת כמעט 5% (כי יש 20-21 ימי מסחר בחודש) מהחוזה הראשון, למכור אותם ולקנות באותו סכום כסף את החוזה השני – כי צריך לשמור על מח״מ 30 יום.
על פי הסטטיסטיקות, בערך 80% מהזמן החוזים על ה VIX יקיימו גרף דומה לגרף הזה (גרף מאתר vixcentral):
כלומר גרף דומה מאוד ל ln(x). גרף זה הוא גרף Contango קלאסי שאומר שהחוזה השני יקר יותר מהחוזה הראשון כאשר הפערים העתידיים מתחילים לשאוף ל 0 והעקום משתטח. ממוצע ההפרש בין החוזה הראשון לחוזה השני בדרך כלל עומד על 9%-10%. זה למעשה אומר שבממוצע כל יום שעובר, בנוסף לחלק שמנהל תעודת VXX מוכר כדי לשמור על מח״מ 30 יום (ה 5% שהסברנו מקודם), הוא מוכר בערך ב 10% ממוצע פחות. כלומר עם סכום הכסף שהוא מוכר, הוא קונה 10% פחות חוזים כל יום ב 5% מערך התעודה בקירוב.
הגרף ההפוך מ Contango, נראה כך:
מצב זה נקרא Backwardation או Contango שלילי. הגרף מייצג מצב בו החוזים הארוכים יותר, זולים יותר מהחוזים הקצרים. היפוך בעקום החוזים על ה VIX כך שההפרשים הופכים לשליליים. מצב זה פחות נפוץ ממצב Contango. התמונה נלקחה ממרץ 2020, תחילת חוסר הוודאות של מגפת הקורונה.
למעשה 80% מהזמן ה Contango חיובי כיוון שככל שנתרחק בזמן, עלות הביטוח תתייקר וחוסר הוודאות של העתיד לבוא גדל.
חוזה הפוך (Contango שלילי, Backwardation) יתקיים כאשר ברגעים אלה קורה משהו דרמטי ולא צפוי, יש משבר, אנשים בהיסטריה – הביטוח הקצר הוא סופר יקר, הביטוח הארוך גם כן התייקר (הסטיות עלו) אך פחות התייקר מהביטוח הקצר – זה קורה בתרחישי קיצון כדוגמת הקורונה.
לסיכום, זהו למעשה הפוסט האחרון בסדרת ״נגזרים פיננסים״ שהתחלתי לפני 8 חודשים. עברנו הרבה מאוד ואני מקווה שקיבלתם כאן ערך או לפחות למדתם משהו חדש.
בלוג זה נוצר בכדי ללמד, להעשיר ולחלוק את רעיונותיי ואת דעותיי האישיות בלבד. אין בנכתב המלצה לפעולה והמידע הינו אינפורמטיבי ולימודי בלבד – כל העושה שימוש בתכנים / רעיונות המועלים בפוסט זה עושה זאת על דעת עצמו ואחריותו הבלעדית. שימוש באופציות ללא ידע וניסיון מקדים עלול להוביל למחיקת התיק ולהגדלת חשיפת הסיכון.