בפרקים הקודמים הכרנו את הבסיס של אגרות החוב ולאחר מכן המשכנו לדירוג ושטר הנאמנות של האג”ח. הפעם, נרחיב על עקומי התשואה ועל קרנות ומדדי אג”ח.
עקומי תשואה
עקום התשואות הוא גרף המתאר את התשואות השנתיות של איגרות חוב ממשלתיות כפונקציה של משך ההלוואה (זמן). בדרך כלל העקום הוא נורמאלי, כלומר התשואה על איגרת חוב לטווח ארוך גבוהה יותר מהתשואה על איגרת חוב לטווח קצר. הסיבה לכך היא שככל שההלוואה ארוכה יותר כך הסיכון למשקיעים גובר. שכן הם חשופים לתנודתיות בשווקים הפיננסיים לתקופה ארוכה יותר. עקום התשואות הוא כלי חשוב למעקב אחר תנאי השוק והצפיות הכלכליות. צורת עקום התשואות יכולה לספק מידע על צמיחה כלכלית, אינפלציה, ריבית והסיכון למשקיעים. אפשר לראות את עקום התשואה לאג”ח ארה”ב ל 10 שנים כאן ולשחק עם התאריכים, ללכת אחורה לפני פרוץ הקורונה, להסתכל על העקום בשיא הקורונה ולראות מה קרה לעקום בסוף שנת 2021 וסוף שנת 2022.
- עקום נורמאלי – ככל שההלוואה ארוכה יותר (אג”ח ארוך יותר) אנחנו נקבל תשואה גבוהה יותר על ההשקעה.
- עקום שטוח – הלוואה לכל שנה תשיא לנו תשואה זהה. אין הבדל בין אורכי אגרות החוב, התשואות זהות.
- עקום הפוך – עקום יורד משמאל לימין, ככל שאג”ח קצר יותר כך התשואה גבוהה יותר. לדוגמה, אם הריביות כרגע מאוד גבוהות אבל יש צפי בשוק לירידה עתידית בריבית, אגרות חוב קצרות טווח יסחרו בתשואה גבוהה יותר מאגרות חוב רחוקות יותר. עקום זה מסמן על מיתון קרב, הסיכון בטווח הקרוב גבוה יותר מהטווח הרחוק, לכן התשואה לטווח הקרוב גבוהה יותר.
- עקום דבשתי – עקום שיש לו דבשת, בהתחלה התשואה תהיה גבוהה יותר לפרק זמן מוגבל ואז תרד, עקום זה יכול להגיע בעוד סוגי ווריאציות.
קרנות נאמנות ומדדים
קניית אג”ח באופן פרטני מאפשרת לנו לעשות התאמה מאוד ספציפית לצרכים שלנו, אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו מחזיקים ולכמה זמן. אלטרנטיבות נוספות הן קניית קרן נאמנות אקטיבית (מנוהלת, מטרת מנהל הקרן היא “להכות את השוק”) או קרן נאמנות פאסיבית, מחקה שתנסה להשיג את מטרתה באמצעות קניית הנכסים המרכיבים את המדד. הניהול בקרן מחקה מזערי לעומת ניהול קרן אקטיבית, שכן קרן מחקה פשוט מעתיקה את אחזקות המדד. השם של המדד יכיל את הסוג ואת המח”מ הממוצע, לדוגמה מדד תל בונד-צמודות-1-2 מחזיק אג”חים צמודים במח”מ ממוצע בין 1-2, את הדירוג הממוצע והתשואה לפדיון הממוצעת נוכל לקבל מהיועץ בבנק או לחלופין לחשב בעצמנו באמצעות ממוצעי אגרות החוב שהמדד מחזיק. מדד תל בונד 20 מכיל אג”חים של 20 החברות הגדולות, כנ”ל לגבי 40 ו 60. קרנות נאמנות מנוהלות לא נוטות לפרסם את התשואה הגלומה אצלן, מה שכן אפשר לדעת את סוג הקרן (צמודה, שקלית, ממשלתית, מעורבת וכו’).
מספר דגשים הקיימים בקרנות נאמנות ומדדים לעומת רכישה עצמאית שחשוב לשים את הדעת עליהם
- התכנסות הזמן – בקרן נאמנות אנחנו מעבירים כסף לחשבון כלשהו שמנוהל ע”י מנהל הקרן, הקרן מתנהלת ע”פ הגדרות ידועות מראש הכתובות בתשקיף הקרן. לכל קרן יש מח”מ שהיא מגדירה לעצמה לעמוד בו, לדוגמה מח”מ 3 שאומר שמנהל הקרן צריך שבכל רגע נתון המח”מ הממוצע של כל האחזקות בקרן מנוהלת/מחקה יהיו עם מח”מ 3. במקרים כאלה מנהל הקרן לא קונה אג”ח עם מח”מ של 3 שנים היום ומחכה עד הפדיון. אם הוא יקנה איגרת של 3 שנים היום, בעוד שנתיים היא תהיה איגרת לשנה אחת וזה לא תואם את מדיניות ההשקעה שלו (כי המח”מ התקצר). זאת אומרת, מנהל הקרן צריך כל פעם למכור את האיגרות חוב שהתקצרו ולהחליף אותן באגרות חוב חדשות באזור של מח”מ 3 כדי שהמח”מ הממוצע של התיק יהיה תמיד באזור 3 שנים (או בהתאם למדיניות ההשקעה של הקרן). בהנחה שאני צריך כסף לעוד 3 שנים בדיוק, המדד או הקרן לא נפדים בדיוק בעוד שלוש שנים אלא מנוהלים לנצח (מנהל הקרן דואג שהמח”מ תמיד ישאר בסביבות 3). בעוד 3 שנים שאצטרך את הכסף, אוכל ללכת למשוך אותו בלי בעיה, אבל חשוב להבין שלאורך כל הזמן הייתי חשוף לאותה רמת סיכון ותנודתיות עם מח”מ 3 ולא עם מח”מ שהולך ומתכנס ל 0 לעומת אג”ח שאני קונה באופן עצמאי.
- דחיית מס’ והשקעה מחדש של התקבולים – נתון זה מהווה יתרון מובהק בקרנות נאמנות אקטיביות ופאסיביות. כשחוסכים לטווח זמן ארוך ללא צורך עתידי מסוים, תיק של אגרות חוב מייצר תזרים בדמות הקופונים ובדמות אגרות חוב שנפדות (או שהאג”ח נפדה או שאנחנו מקבלים חלק יחסי מהקרן לאורך הזמן). משמע אנחנו בסיטואציה שכסף נכנס לנו לחשבון ואנחנו צריכים להשקיע אותו מחדש, אנחנו גם צריכים להיות “על” זה ולהתעסק בזה. יתרה מזאת, ברגע קבלת הקופון אנחנו משלמים מס’ שלפעמים העמלות יכולות “לאכול” לנו את הקופונים בהנחה והם קטנים. השקעה באמצעות קרנות פותרת את הבעיה הזאת מכיוון שתשלום המס’ הוא רק כאשר אנחנו מוכרים את הקרן ולא ברגע הגלגול של האג”ח בתוך הקרן. ההשקעה החוזרת של התזרים מתרחשת באופן אוטומטי בקרנות המנוהלות והמחקות.
- קריטריוני סף – למדד ולקרנות יש קריטריונים לאחזקת אגרות חוב, לדוגמה קרן שמחזיקה רק אגרות מעל דירוג A+. יתכן שאג”ח מסוים בקרן יקבל הורדת דירוג מתחת לרף אחזקה המותר, במקרה כזה האג”ח יצא מהקרן. כפועל יוצא, מחיר האג”ח יורד והוא משפיע על הקרן, אנחנו נספוג את הירידה של מחיר הקרן ולא נהנה מההתאוששות אם היא תבוא (כי האג”ח לא נמצא בקרן יותר).
- שליטה – יש לנו פחות שליטה בקרנות נאמנות מנוהלות ואנחנו צריכים לסמוך יותר על מנהל הקרן. יכולים להיות שינויים במחיר ולא נדע בוודאות ממה הם נובעים לטוב ולרע. לדוגמה, אם לקרן הייתה שנה מאוד טובה, קשה לדעת אם זה כי נלקחו יותר סיכונים או כי באמת הייתה עבודה טובה בניהול הקרן. בנוסף, אם לקרן הייתה שנה פחות טובה, מאוד קשה לדעת אם האחזקות היו עם מח”מ ארוך יותר ואז התנודתיות מחיר גדולה יותר או שלמעשה נעשו בחירות לא טובות באגרות החוב עד כדי שהן נכנסו להסדרי חוב.
- דמי ניהול – בקרנות מחקות מדד דמי הניהול יהיו נמוכים יותר מקרנות נאמנות אקטיביות (כאלה שמנהל הקרן מנהל באופן עצמאי את האחזקות ולא פשוט עוקב אחרי משהו קיים).
לסיכום, באתר הבורסה אפשר למצוא את רשימת כל המדדי תל-בונד, באתר FUNDER אפשר לראות את רשימת כל הקרנות המחקות אג”ח, ניתן להשוות ולראות את כל קרנות הנאמנות דרך אתר FUNDER או דרך אתר גלובס (שימו לב לסינונים הקיימים בשני הקישורים, תשחקו עם זה). להרחבה, הסולידית הסבירה בצורה יפה על קרנות מחקות אג”ח.
בלוג זה נוצר בכדי ללמד, להעשיר ולחלוק את רעיונותיי ואת דעותיי האישיות בלבד. אין בנכתב המלצה לפעולה והמידע הינו אינפורמטיבי ולימודי בלבד – כל העושה שימוש בתכנים / רעיונות המועלים בפוסט זה עושה זאת על דעת עצמו ואחריותו הבלעדית.