שניב תעשיות נייר: בין צמיחה במכירות ללחץ עלויות
שוק ההון, כמו רכבת הרים מפותלת, תמיד מספק לנו סיפורים מרתקים. והפעם, אנחנו עוצרים בתחנה של שניב תעשיות נייר, חברה ותיקה ומוכרת בנוף הישראלי, שפרסמה לאחרונה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2025. אז מה חושפים המספרים והמילים שמאחוריהם? האם מדובר בקטר שצובר תאוצה או שאולי יש כמה מהמורות בדרך? בואו נצלול יחד לעומק וננסה להבין את התמונה המלאה.
צמיחה נאה, אך הרווח קצת נשחק
במבט ראשון, יש סיבות לאופטימיות. המכירות של שניב ברבעון הראשון של השנה קפצו בכ-10.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והגיעו לכמעט 236 מיליון שקל. זה בהחלט נתון יפה שמראה שהחברה ממשיכה להניע את גלגלי הייצור והשיווק בכל מגזרי הפעילות שלה. מי לא אוהב לראות חברה שמוכרת יותר?
אבל כמו בחיים, לא הכל ורוד. כשאנחנו מסתכלים על שורת הרווח, התמונה קצת פחות נוצצת. הרווח הגולמי, כלומר מה שנשאר לחברה אחרי עלויות הייצור הישירות, אמנם עלה קלות, אבל שיעור הרווח הגולמי (הרווח כאחוז מהמכירות) דווקא ירד. הוא עמד על 24.8% לעומת 26.7% בשנה שעברה. גם הרווח הנקי, השורה התחתונה שמעניינת את כולנו, ירד בכמעט 10% והסתכם בכ-6.7 מיליון שקל.
אז מה קרה פה? ההסבר המרכזי, כפי ששניב מציינת, הוא עלייה במחירי ה”תשומות“. מה זה אומר? פשוט מאוד – חומרי הגלם שהחברה צריכה כדי לייצר את מוצרי הנייר שלה (כמו תאית), וגם עלויות אחרות כמו שכר העובדים (שעלה בגלל עליית שכר המינימום), התייקרו. ההתייקרות הזו “אכלה” חלק מהרווחים. במגזר מוצרי הנייר, למשל, העלייה הזו במחירי חומרי הגלם הסתכמה בכמעט 3 מיליון שקל ברבעון אחד!
התשומות ממשיכות להתייקר
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה קצת מדאיגה, או לפחות כזו שצריך לשים אליה לב. שניב לא מסתירה את המצב ואומרת בצורה ברורה בדוח שלה: “מגמת העלייה במחירי הסחורות ובמחירי התשומות ממשיכה גם ברבעון השני”. זה אומר שהלחץ על הרווחיות צפוי להימשך גם בחודשים הקרובים. חברה שנאלצת לשלם יותר על חומרי הגלם שלה צריכה למצוא דרכים להתמודד עם זה. היא יכולה לנסות להעלות מחירים לצרכנים (לא תמיד קל בשוק תחרותי), או שהיא חייבת להתייעל מאוד בפנים כדי לחסוך בעלויות אחרות. איך שניב תצליח לתמרן בסביבה הזו? זה בהחלט משהו ששווה לעקוב אחריו.
איפה הצמיחה ואיפה הכאב?
כדי להבין טוב יותר את שניב, צריך להסתכל על “המנועים” השונים שלה – מגזרי הפעילות. לכל אחד סיפור קצת שונה:
1. מוצרי נייר (המותג “שניב” ומוצרים למותגים פרטיים): זה עדיין ה”לחם והחמאה” של החברה, המגזר עם המכירות הגבוהות ביותר. המכירות כאן גדלו קצת בזכות עלייה בכמויות. אבל, וזה אבל גדול, כאן גם הכאב הגדול ביותר מעליית מחירי חומרי הגלם. הרווח התפעולי במגזר הזה צנח ביותר מ-13%. ברור שהחברה תצטרך לעבוד קשה כדי לשפר את המצב כאן. ההתמקדות במוצרי Private Label (44% ממכירות המגזר) לצד מותגי הבית (56%) מספקת גיוון מסוים, אך גם חושפת את החברה ללחצי מחיר מצד קמעונאים.
2. מוצרי ניקיון, רכב וטיפוח אישי (“סאסאטק”, “אופל”): כאן הסיפור הרבה יותר מעודד בצד המכירות, עם קפיצה מרשימה של יותר מ-20%! נראה שהישראלים אוהבים את מוצרי הניקיון והטיפוח של שניב, ובמיוחד את מוצרי הפרימיום (מישהו אמר ליאור קוקה?). אבל גם כאן, התייקרות חומרי הגלם והתשומות נתנה את אותותיה, והרווחיות התפעולית לא צמחה באותו קצב כמו המכירות. פוטנציאל הצמיחה במגזר זה נראה גבוה, אך דורש ניהול הדוק של עלויות. האיום הפוטנציאלי על פעילות המפעל בדלתון עקב המצב הביטחוני מהווה סיכון ספציפי למגזר זה.
3. מוצרי אלומיניום וחד פעמי: מגזר קטן יותר, אבל עם ביצועים יפים. המכירות עלו, וחשוב יותר, גם הרווח התפעולי השתפר. שניב מסבירה את זה לא רק בגידול במכירות (וגיוס לקוחות חדשים), אלא גם בהתייעלות בייצור. זה מראה שהחברה יודעת גם לשפר תהליכים פנימיים כשהיא רוצה.
4. נדל”ן: המנוע החדש ביותר של שניב. החברה התחילה להשכיר נכסים שבבעלותה (חלקם לחברות אחרות בקבוצה וחלקם לגורמים חיצוניים). כרגע ההכנסות מזה קטנות, ויש אפילו הפסד תפעולי קטן בגלל הוצאות פחת. אבל בטווח הארוך, נכסים מניבים יכולים להיות מקור הכנסה יציב. ההשקעה כאן לא קטנה – כמעט 100 מיליון שקל מהחוב של החברה מיוחס לנדל”ן.
מאמצי התייעלות וחשיבה קדימה
אז איך חברה כמו שניב מתמודדת עם סביבה מאתגרת של עלויות עולות? הדוח רומז על כמה כיוונים:
ראשית, קונים ישירות מהמקור: שניב הגדילה את הייבוא העצמי של חומרי גלם. זה אומר שהיא מנסה “לעקוף” מתווכים ולקנות ישירות מספקים גדולים, מה שיכול לחסוך כסף בטווח הארוך ולתת לה יותר שליטה על האספקה.
שנית, לומדים מהצלחות פנימיות: ההתייעלות במגזר האלומיניום היא דוגמה טובה. האם שניב יכולה לקחת את מה שעובד שם וליישם במגזרים אחרים, כמו מוצרי הנייר? זה בהחלט משהו שההנהלה צריכה לשאוף אליו ואנחנו נעקוב.
בנוסף, ניהול חכם של כסף ומלאי: בתקופות כאלה, חשוב מאוד לנהל נכון את הכסף שנכנס ויוצא, ואת המלאי שנמצא במחסנים. כרגע התזרים מפעילות שוטפת יצא שלילי ברבעון הראשון, וזה אומר שהחברה “הוציאה” יותר כסף מאשר “הכניסה” מהפעילות הרגילה שלה (בין היתר למימון הגידול בפעילות). זה משהו שצריך לשפר.
ומה עם התחרות?
שניב היא לא שחקנית יחידה במגרש. שוק מוצרי הצריכה בישראל הוא תחרותי מאוד, עם הרבה יצרנים מקומיים ויבואנים. זה אומר שלשניב לא תמיד קל להעלות מחירים, גם כשחומרי הגלם מתייקרים. מצד שני, יש לה מותגים מוכרים שהישראלים אוהבים, וזה יתרון. העובדה שהמפעלים שלה מוגדרים “חיוניים” גם עוזרת לה להמשיך לעבוד גם בתקופות קשות, כמו המלחמה הנוכחית.
דיבידנדים, רכישות ותשקיף לעתיד
למרות האתגרים, שניב ממשיכה לצ׳פר את בעלי המניות שלה. החברה הודיעה על עוד חלוקת דיבידנד של 2.5 מיליון שקל (אחרי דיבידנד דומה שחולק לא מזמן). בנוסף, היא התחילה לרכוש בחזרה מניות של עצמה מהשוק – מהלך שבדרך כלל מאותת שההנהלה חושבת שהמניה נסחרת במחיר אטרקטיבי. וזה לא הכל, חברת בת של שניב גם צפויה לחלק דיבידנד גדול ברבעון השני, מה שיכניס עוד כסף לקופת החברה האם.
עוד נקודה מעניינת היא ששניב פרסמה “תשקיף מדף”. מה זה אומר? בפשטות, זה כמו רישיון פתוח לגייס כסף (מניות או חוב) מהשוק בשנתיים הקרובות, אם וכאשר היא תצטרך. זה נותן לה גמישות פיננסית, אבל אם היא תחליט להנפיק עוד מניות, זה יכול לדלל את המשקיעים הקיימים.
צל על התחזיות
אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר – המצב הביטחוני. שניב, כמו כל חברה ישראלית, מושפעת מהמלחמה. כרגע, היא אומרת שההשפעה על הפעילות לא מהותית, והמפעלים שלה (גם בדרום וגם בצפון) עובדים כרגיל. אבל, וזה אבל חשוב, החברה מאוד זהירה לגבי העתיד. היא אומרת שהיא לא יכולה להעריך איך המלחמה תשפיע בהמשך, במיוחד אם המצב הביטחוני בצפון יסלים. במקרה כזה, היא אפילו שוקלת אפשרות להשבית את המפעל שלה באזור התעשייה דלתון (שמייצר מוצרי ניקיון וטיפוח) ולהתחיל לייבא מוצרים מוגמרים מחו”ל. זה כמובן יכול לפגוע בעלויות ובזמינות, צריך לקחת את זה גם בחשבון.
אז מה הלאה?
הסיפור של שניב ברבעון הראשון של 2025 הוא סיפור מורכב. יש צמיחה יפה במכירות, מה שמראה שהביקוש למוצרים שלה קיים. יש גם המשך מדיניות נדיבה כלפי בעלי המניות, שזה תמיד נחמד. אבל, יש גם אתגרים לא פשוטים, בעיקר הלחץ על הרווחיות בגלל עליית מחירי התשומות, והצל הכבד של המצב הביטחוני בצפון.
השאלות הגדולות שילוו את שניב בחודשים הקרובים הן: האם היא תצליח להתייעל מספיק כדי להתמודד עם העלויות העולות? האם היא תוכל, במידת הצורך, להעלות מחירים מבלי לאבד לקוחות? ואיך תשפיע הסביבה החיצונית, הביטחונית והכלכלית, על פעילותה?
אנחנו נעקוב מקרוב אחרי הדוחות הבאים, נראה איך שניב מנווטת את הספינה שלה במים הלא שקטים האלה. מה שבטוח, לא יהיה משעמם 🙂